נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שני, 26 יולי 2010 בשעה 14:18
אחד המיתוסים המכוננים של התרבות האמריקאית הוא המיתוס של הורשיו אלג'ר, הידוע גם בשמות יותר פרוזאיים כגון "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" או "החלום האמריקאי". אלג'ר, סופר בן המאה ה-19 שהיה פופולרי בזמנו אבל די נשכח היום, כתב ספרים על נערים בני המעמד הנמוך המצליחים לשפר את מעמדם החברתי והכלכלי, בעזרת כוח הרצון בלבד. בעולמו של אלג'ר אין משמעות רבה למעמד, לגזע או למין, וגם לא למכשולים שהם יכולים להציב בדרכו של אמריקאי שרוצה לקדם את עצמו. כדי להצליח, לפי אלג'ר, אדם צריך רק להציב לעצמו מטרה ולהתמיד בה. הפעולה הזו, שאמצעותה אדם מעלה את עצמו מהמעמד הנמוך אל המעמד הבינוני ומעלה, קיבלה את השם הנאיבי bootstrapping או במילים אחרות למשוך את עצמך למעלה ברצועות הנעליים.
רצועות הנעליים האלה מופיעות לקראת סופה של העונה השלישית של מד מן, בפרק העשירי. דון נותן טרמפ לדני, אחיה של המאהבת שלו סוזן פרל. דני צריך להגיע לבית חולים בעיירה מרוחקת, שם מחכה לו עבודה כאיש ניקיון. הוא חולה אפילפסיה ועבודה בניקיון היא אחת מהיחידות שהוא מסוגל לקבל. אבל דני לא מוכן לקבל את גורלו כשוטף אסלות מקצועי והוא רוצה לברוח. דון מנסה להסביר לו שגם עבודה שחורה ומשפילה היא עבודה חשובה, גם היא יכולה לשמש כפתח לעתיד טוב יותר. דני צוחק עליו – "למשוך את עצמי למעלה ברצועות הנעליים?"
הסצנה הזו מתרחשת בסוף שנת 1963, רגע לפני רצח קנדי. אם שנות השישים הם עשור של מפנה בהיסטוריה האמריקאית, אמצע העשור הוא רגע השיא של המפנה הזה. אחת הדרכים שבו מד מן מציג שינוי מוגבר ומואץ היא שינוי של יחס כלפי המיתוס של הורשיו אלג'ר, שהוא החלום האמריקאי. דון דרייפר מייצג את האידיאל של הורשיו אלג'ר, של ה-self-made man, האדם שבונה את עצמו בעצמו. דון הרים את עצמו ברצועות הנעליים, והצליח. יותר מזה – הוא לא רק בנה את עצמו, הוא המציא את עצמו. הוא הלך רק צעד אחד מעבר להורשיו אלג'ר, ולקח אחריות לא רק על גורלו אלא גם על זהותו; לא רק על עתידו, אלא גם על עברו. והוא עשה זאת בעיקר בגלל שהוא האמין בחלום האמריקאי, בגלל שהוא חשב שהמימוש שלו הוא אפשרי. כמה פרקים מאוחר יותר הוא ישלם על הבחירות שלו ביוקר. אבל כבר בפרק הזה ניתן לראות שהאמונה במיתוס של הורשיו אלג'ר, שהיא תנאי הכרחי למימוש שלו, היא כבר לא מובנת מאליה. באמריקה של אמצע שנות השישים, כבר אי אפשר להעמיד פנים שהחלום שמוצע לגברים לבנים הטרוסקסואלים (ובריאים בגופם ובנפשם) הוא חלום דמוקרטי שמוצע לכולם.
קטגוריות: דרמה,טלוויזיה