דונלד קאמל Donald Cammell
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שישי, 27 אוקטובר 2006 בשעה 12:43
במאי דגול שאף אחד לא שמע עליו: דונלד קאמל. קאמל התחיל את הקריירה שלו כילד פלא של עולם האמנות, וסיים אותה ארבעים שנה מאוחר יותר כשמאחוריו ארבעה סרטים באורך מלא בלבד. ב-1996, לאחר שמפיקי סרטו האחרון קיצצו אותו בניגוד לרצונו והוציאו את גרסתם ישר לווידאו, קאמל הצמיד אקדח לראשו וסיים את חייו.
הוא השאיר מאחוריו ארבעה סרטים, כולם בעייתיים יותר או פחות, כולם קרובים למעמד של יצירת מופת. הסרט הכי מזוהה איתו הוא סרטו הראשון, מופע (Performance, 1970), בכיכובם של מיק ג'אגר וג'יימס פוקס. יחד עם קאמל חתום כבמאי גם ניקולס רואג, שיהפוך בשנות השבעים והשמונים לבמאי בעל השפעה רבה, אבל נהוג לחשוב שקאמל היה הדומיננטי מבין השניים. שלושים שנה לפני שהדבר הפך לפופולרי בשנות התשעים, קאמל מתאר את הזהות האנושית כחידה, פאזל, מסכה, מופע. כל זה מתרחש על רקע Swinging London של שנות השישים ומכיל כמות מכובדת של סקס, סאדו מאזו ומוזיקת רוק באדיבות ג'אגר. הסרט הושלם כבר ב-1968, אבל נחשב לבוטה מדי ושכב על המדף במשך שנתיים עד שחוקי הצנזורה השתחררו קלות. לאחר יציאתו הפך לסרט פולחן והשפיע על דורות של יוצרים, עד וכולל גל סרטי הגנגסטרים הבריטיים של השנים האחרונות.
ב-1977, לאחר כמעט עשור של פרויקטים שלא יצאו לפועל, קאמל חזר עם זרע השטן (Demon Seed) סרט שביים כבמאי להשכרה עבור אולפני MGM. ג'ולי כריסטי מככבת כאישתו של מדען שממציא סופר-מחשב רב עוצמה ומציב שלוחה של המחשב בביתו. במהרה המחשב זוכה להתעוררות רוחנית, קם על יוצרו ומנסה להשתלט על הבית ולעבר את הגברת. מבין ארבעת הסרטים של קאמל זהו אולי הסרט השנוא ביותר אפילו על חובבי הבמאי והוא הושמץ בזמן יציאתו גם על ידי קאמל עצמו, אבל לדעתי זהו מדע בדיוני פילוסופי ממדרגה ראשונה. הסרט יוצר אווירה חזקה מאוד של קלסטרופוביה וחרדה, והוא מעלה שאלות מרתקות לגבי היחסים בין בני אדם ובין האדם למכונה. בעידן האינטרנט, האבחנות של קאמל נראות נבואיות הרבה יותר מאלה של אודיסייה בחלל.
עוד עשור, עוד סרט. ב-1987 קאמל הוציא את טירוף בעיניים (White of the Eye), סרט רוצחים סדרתיים שנוצר שנים ספורות לפני שהז'אנר הפך לפופולרי. קאתי מוריארטי (בעצמה לאחר שנים רבות של חוסר פעילות אחרי השור הזועם) מגישה הופעה מעולה בתפקיד אישה שמגלה שהיא נשואה לרוצח פסיכוטי. סצנות הרצח מבויימות בווירטואוזיות וקאמל כהרגלו מצליח לחלץ מתוך עלילה טראשית עומק פסיכולוגי נדיר ותובנות מרתקות לגבי מהות הטירוף.
סרטו האחרון של קאמל היה המותחן האירוטי סוכנת חושנית (Wild Side, 1995) אותו ביים עבור המפיקים הישראלים בועז דוידזון, אבי לרנר ודני דימבורט. גרסת המפיקים היא זבל מזוקק אבל בגרסתו של קאמל, שיצאה רק לאחר מותו, מתגלה סיפור אחר. סרט מורכב, מצחיק ועם מה שנראה כמו הבנה מעמיקה למדי של התודעה הנשית (קאמל כתב את התסריט יחד עם אישתו צ'יינה קונג). והוא מכיל שתיים מהופעותיהם הטובות ביותר של אן הש וכריסטופר ווקן.
כל ארבעת הסרטים מומלצים, הבעיה היחידה היא איך להשיג אותם. מופע מעולם לא יצא בדי.וי.די. והוא נמצא באוזן השלישית בווידאו בלבד. הוא הוקרן בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל הקולנוע הבריטי בתחילת 2005 ומהדורת די.וי.די. אמורה לצאת בחודשים הקרובים. זרע השטן יצא בדי.וי.די. אך לא נרכש על ידי האוזן השלישית. ניתן לצפות בו (בפורמט מסך רחב!) בערוץ TCM. טירוף בעיניים משודר בערוץ MGM, קיים באוזן בווידאו ויצא לדי.וי.די. אך ורק בהולנד הרחוקה. גרסת הבמאי של סוכנת חושנית זמינה באוזן בדי.וי.די.
קטע מתוך מופע:
עשרים שנה מאוחר יותר, קליפ שביים קאמל עבור U2:
0 תגובות
קטגוריות: במאי,כולל וידאו,כללי,פולחן,שנות השבעים
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת דואל
התגובה נכתבה ביום יום שישי, 27 אוקטובר, 2006 בשעה 12:43
תודה על הקישור. אתה בקטע של D&B?
תגובה מאת דניאל פאיקוב
התגובה נכתבה ביום יום שישי, 27 אוקטובר, 2006 בשעה 12:43
פה ושם. גם סוגים אחרים של מוזיקה אלקטרונית אבל D&B הוא לחם חוקי.
שליחת פינג מאת העדשה האדישה » פסטיבל שירי דיכאון
התגובה נכתבה ביום יום שישי, 27 אוקטובר, 2006 בשעה 12:43
[...] אחרי קריירה פורה בצילום – הוא צילם כמה מהסרטים האיקוניים של שנות השישים – רוג פנה לבימוי ב-1970 וביים יחד עם דונלד קאמל את מופע. אך נהוג לחשוב שקאמל אחראי על רוב עבודת הבימוי בסרט זה (כתבתי עליו כאן) וסרטו הראשון של רוג כבמאי הוא לשוטט מ-1971. הפסטיבל מקרין את ארבעת סרטיו הראשונים של רוג, החל מלשוטט ועד שאלה של זמן מ-1980. כולם עוסקים בסתירות והתנגשויות אלימות בין ערכים, רובם מכילים אלימות וסקס קשים. אך יש בהם הרבה יותר מאקספלואטציה. אלה סרטים אינטליגנטיים שחודרים עמוק ואינם יוצאים מהראש זמן רב, מלאים בתובנות מצמררות ודימויים עוכרי שלווה. בכל סרט יש לפחות אלמנט אחד שהופך אותו לצפיית חובה: הסוף שובר הלב של לשוטט, סצנת הסקס המפורסמת בהמבט, הופעתו הטובה ביותר של דיוויד בואי בהאיש שנפל מכוכב אחר, ושל תרזה ראסל הנשכחת (שהייתה אישתו ושחקניתו הקבועה של רוג) בשאלה של זמן. רוצו לראות. [...]