http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/ ‫לא משהו מאז 2006‬ Wed, 14 Dec 2011 12:38:06 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.2.1 http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/comment-page-1/#comment-331 ‫העדשה האדישה » מיס סאנשיין האמיצה‬ Fri, 18 May 2007 05:50:18 +0000 http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/#comment-331 ‫[...] על מיס סאנשיין כתבתי בעבר כאן. [...]‬ [...] על מיס סאנשיין כתבתי בעבר כאן. [...]

]]> http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/comment-page-1/#comment-146 ‫העדשה האדישה » עשה זאת בעצמך: Idiocracy‬ Thu, 15 Feb 2007 15:41:06 +0000 http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/#comment-146 ‫[...] סרטו הסאטירי של מייק ג‘אדג‘ Idiocracy הוא טוב ורע, חכם ודבילי, מרתק ובלתי צפי. הסרט חושף את החברה האמריקאית (והייתי מוסיף: העולמית) כמטומטמת, שטחית, זולה, תרבות שאוכלת את עצמה וצוחקת כל הדרך אל האבדון. אין בזה שום דבר חדש. הסרט אומר דברים שנאמרו אינספור פעמים לפני, ולא מוסיף יותר מדי. מה שמיוחד בו היא הבוטות שבה הדברים נאמרים. הייתי משווה אותו למיס סאנשיין הקטנה (עליו כתבתי בעבר), והשניים אפילו חולקים את אותו הצלם, טים סורסטדט. אבל בעוד מיס סאנשיין משתדל בכל כוחו להוציא את עצמו מהעדר, לעמוד מבחוץ ולצחוק על הטיפשים, Idiocracy מצטרף אל ההמון בחדווה רבה. הסרט גס, דוחה ומטומטם. אין דרך נקייה וחד משמעית להפריד בין היצירה הסאטירית למושא שלה. הגישה של ג‘אדג‘ מזכירה לי את סרטיו של פרנק טשלין (עליו כתבתי כאן), מגדולי הסאטיריקנים ההוליוודיים של שנות החמישים והשישים, ואת האלמנט החמישי, הסרט הכי טשלין-י של השנים האחרונות. Idiocracy, כמו האלמנט, מציג עתיד דיסטופי שמאופיין בקיטש, בטעם רע, בבידור מפגר. אולי לא במקרה, בשני הסרטים נשיא ארה“ב מוצג ככושי גדול ושרירי. להלן עוד כמה סרטים איתם מתכתב Idiocracy לעניות דעתי. דיסטופיות של שנות השמונים דוגמאות: מקס הזועם, הבריחה מניו יורק למה: עתיד אלים, דמויות בהמיות, ספורט קיצוני [...]‬ [...] סרטו הסאטירי של מייק ג'אדג' Idiocracy הוא טוב ורע, חכם ודבילי, מרתק ובלתי צפי. הסרט חושף את החברה האמריקאית (והייתי מוסיף: העולמית) כמטומטמת, שטחית, זולה, תרבות שאוכלת את עצמה וצוחקת כל הדרך אל האבדון. אין בזה שום דבר חדש. הסרט אומר דברים שנאמרו אינספור פעמים לפני, ולא מוסיף יותר מדי. מה שמיוחד בו היא הבוטות שבה הדברים נאמרים. הייתי משווה אותו למיס סאנשיין הקטנה (עליו כתבתי בעבר), והשניים אפילו חולקים את אותו הצלם, טים סורסטדט. אבל בעוד מיס סאנשיין משתדל בכל כוחו להוציא את עצמו מהעדר, לעמוד מבחוץ ולצחוק על הטיפשים, Idiocracy מצטרף אל ההמון בחדווה רבה. הסרט גס, דוחה ומטומטם. אין דרך נקייה וחד משמעית להפריד בין היצירה הסאטירית למושא שלה. הגישה של ג'אדג' מזכירה לי את סרטיו של פרנק טשלין (עליו כתבתי כאן), מגדולי הסאטיריקנים ההוליוודיים של שנות החמישים והשישים, ואת האלמנט החמישי, הסרט הכי טשלין-י של השנים האחרונות. Idiocracy, כמו האלמנט, מציג עתיד דיסטופי שמאופיין בקיטש, בטעם רע, בבידור מפגר. אולי לא במקרה, בשני הסרטים נשיא ארה"ב מוצג ככושי גדול ושרירי. להלן עוד כמה סרטים איתם מתכתב Idiocracy לעניות דעתי. דיסטופיות של שנות השמונים דוגמאות: מקס הזועם, הבריחה מניו יורק למה: עתיד אלים, דמויות בהמיות, ספורט קיצוני [...]

]]> http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/comment-page-1/#comment-23 ‫דניאל פאיקוב‬ Mon, 30 Oct 2006 18:13:49 +0000 http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/#comment-23 ‫רובם עוסקים בדמויות צעירות, בתהליכי התבגרות, ביחסי אבות ובנים. רובם מתמחים בסיפורים מינוריים, נטולי רגשות קיצוניים. הרגשות בדרך כלל מעודנים יותר: ניכור, מלנכוליה, וכו'. אצל רובם החלק הוויזואלי דומיננטי מאוד, עד וכולל צילום בסינמסקופ. שימוש מוזיקה מתקופות מאוד ספציפיות (שנות השמונים ותשעים המוקדמות) לבניית אווירה והזדהות עם דמויות. כל מיני.‬ רובם עוסקים בדמויות צעירות, בתהליכי התבגרות, ביחסי אבות ובנים. רובם מתמחים בסיפורים מינוריים, נטולי רגשות קיצוניים. הרגשות בדרך כלל מעודנים יותר: ניכור, מלנכוליה, וכו'. אצל רובם החלק הוויזואלי דומיננטי מאוד, עד וכולל צילום בסינמסקופ. שימוש מוזיקה מתקופות מאוד ספציפיות (שנות השמונים ותשעים המוקדמות) לבניית אווירה והזדהות עם דמויות. כל מיני.

]]> http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/comment-page-1/#comment-21 ‫דואל‬ Mon, 30 Oct 2006 17:35:43 +0000 http://www.shallowfocus.org/2006/10/30/little-miss-sunshine-2006/#comment-21 ‫אני אוהב את ההגדרה הזו, מה עוד שכנות אומר שהם עושים סרטים כפי שהם חווים את החיים, ומנסים להעביר את החוויה הסובייקטיבית לחלוטין שלהם לקהל באמצעים הקולנועיים. אם כך, אז אפשר להגדיר את טוד סולונדז כ"ילד הרע" של סרטי הכנות. אבל בכל זאת, מכיוון ש"כנות" זו מסגרת גמישה למדי, מה משותף ליוצרים האלה? (חוץ ממקוריות)‬ אני אוהב את ההגדרה הזו, מה עוד שכנות אומר שהם עושים סרטים כפי שהם חווים את החיים, ומנסים להעביר את החוויה הסובייקטיבית לחלוטין שלהם לקהל באמצעים הקולנועיים. אם כך, אז אפשר להגדיר את טוד סולונדז כ"ילד הרע" של סרטי הכנות. אבל בכל זאת, מכיוון ש"כנות" זו מסגרת גמישה למדי, מה משותף ליוצרים האלה? (חוץ ממקוריות)

]]>