הילדים של אף אחד
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שבת, 25 נובמבר 2006 בשעה 15:33
לפני הצפייה בהילדים של מחר הקפדתי לא לקרוא אף ביקורת עליו. לא ידעתי עליו דבר חוץ מזה שאנשים רבים וטובים אהבו את הסרט. עכשיו שצפיתי בו בעצמי, קצת קשה לי להבין מה האחרים ראו בו. אני יודע מה אני ראיתי: הוא מצולם באופן וירטואוזי, והוא מכיל סצנות אקשן מצוינות. וזהו. תהרגו אותי אם הבנתי למה הן מתחברות. כמו שאמרה אביגיל נוסבאום, זהו סרט שעשוי בצורה אינטליגנטית, אבל האם יש לו משהו אינטליגנטי להגיד?
הילדים של מחר הוא מותחן דיסטופי, פוסט-אפוקליפטי. בריטניה של העתיד הקרוב הפכה למדינה טוטליטארית אוכלת יושביה. יש בעיית מהגרים קשה, ופליטים מכל העולם מתדפקים על שעריה וזוכים ליחס תת-אנושי, נשלחים למחנות ריכוז. הסרט מתכתב עם יצירות רבות מהז'אנר הדיסטופי, מברזיל ו12 קופים, ועד מקס הזועם והבריחה מניו יורק. גם מלחמת העולמות של ספילברג מהווה מקור השפעה מרכזי. כמוהו, הילדים של מחר מתאר את האירועים האפוקליפטיים כחוויה סובייקטיבית של הגיבורים, בלי להתייחס לתמונה הגדולה. אבל מה פשר האירועים אם מסתכלים עליהם דרך זווית ראייה צרה כל כך? השמדה בלתי מוסברת של כל העולם חוץ מבריטניה והפסקת הילודה 18 שנים לפני עלילת הסרט. האם יש קשר בין סוף העולם לעקרות ההמונית, האם אחד מהם גרם לשני, או שמא זה צירוף מקרים? הגיבורים אינם יודעים וגם אנחנו לא, והסרט לא מסביר.
למעשה הסרט לא מסביר הרבה דברים. לא שאני חושב שהוא אמור לספק תשובות לשאלות שהוא מעלה, אבל כדאי לפחות לשאול שאלות רלבנטיות ובעלות ערך. בפועל הילדים של מחר מנסה לפעול יותר על הרגש ופחות על השכל, והתוצאה היא רצף אירועים נטולי קונטקסט. דמויות לא מפותחות ולא מעניינות מתרוצצות בצורה לא מפותחת ולא מעניינת. פה ושם עולים דימויים ממהדורות החדשות של השנים האחרונות, כמו התעללות באסירים בעיראק ומצעדי טרוריסטים במדינות ערביות. אבל הסרט שוכח להציג את התמונות הטעונות דרך פרספקטיבה כלשהי, ולכן השאלות שהוא מעלה הן חסרות ניואנסים, מובנות מאליהן, רטוריות. האם כדאי להיות נחמדים למהגרים? האם חשוב להילחם עבור החופש? האם האפוקליפסה זה נחמד? התשובות, לעניות דעתי, הן בהתאמה, כן, כן, ואולי.
0 תגובות
קטגוריות: אקשן,דרמה,כללי,מתח,שנות האלפיים
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת דואל
התגובה נכתבה ביום יום שבת, 25 נובמבר, 2006 בשעה 15:33
אתה בטוח שלא קראת את הביקורת שלי? בקיצור, אני חושב כמוך.
תגובה מאת דניאל פאיקוב
התגובה נכתבה ביום יום שבת, 25 נובמבר, 2006 בשעה 15:33
לא, אבל קראתי אותה עכשיו. שלך יותר מוצלחת.
שליחת פינג מאת העדשה האדישה » Turn on the Bright Lights
התגובה נכתבה ביום יום שבת, 25 נובמבר, 2006 בשעה 15:33
[...] בימים אלה אני לא קורא הרבה. את רוב האתרים שאני משתדל לעבור עליהם על בסיס קבוע תוכלו למצוא ברשימת הקישורים. אחד מהם הוא Bright Lights Film Journal, כתב עת אינטרנטי (לשעבר מודפס) לענייני קולנוע. האתר מתעדכן פעם בחצי שנה והוא מכיל מאמרים, ביקורות של סרטים חדשים בקולנוע ודי.וי.די., סקירות של פסטיבלים, כל המרכיבים הסטנדרטיים. כולם כתובים בסגנון, איך לומר, מיוחד מאוד. הכתיבה אינטליגנטית ומעמיקה, התובנות לעיתים מעניינות מאוד, והכל נראה כאילו נכתב בידי ילד מפגר. שימו לב למשל לביקורת של הסרט הילדים של מחר אותה כתב אחד אלן ונמאן. הסגנון הבלתי פורמלי לא היה מבייש פקאצה בת ארבע עשרה, ועדיין ונמאן מצליח לעשות סקירה מקיפה של חסרונות הסרט (אני כתבתי עליו בקצרה כאן). כתיבה נגישה ופופולסטית שעדיין לא נמנעת ממחשבה, ממקוריות, מרעיונות? מדהים! [...]