נון-סיכום של נון-שנה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שני, 1 ינואר 2007 בשעה 15:28
שנת 2006 הייתה שנה גרועה לקולנוע. גם השנה שקדמה לה. אחרי אחרי עשור מעולה שהסתיים ב-2004, השנתיים האחרונות היו ביזיון, ואפילו לא ביזיון גדול. יצאו כמה פנינים קולנועיות, כמו שיוצאים בכל שנה. אבל ניתן לראות את הפיחות הגדול ביותר בסרטים מהשורה השנייה והשלישית. בעוד בשנה אחרת היו יכולים להיות עשרים או שלושים כותרים שיתחרו על המקומות הראשונים, סרטים שהם טובים מאוד אך רחוקים מלהיות יצירות מופת, השנה אין. יש עשרה, או אולי תשעה, או אולי אחד עשרה. וזה כל מה שיש.
בסדר אקראי (ולא, לא ראיתי את בוראט)
- חיים בין השורות. כמו סיפור קצר מושלם – חכם, מרגש, חד כתער.
- יס. הגיע באיחור, נקבר על ידי המפיצים ונשכח על ידי המבקרים, והוא אחד הסרטים היפים שראיתי השנה. חודשים רבים אחרי קשה לי לנסח מה אהבתי בו, אבל יצאתי מהאולם עם "וואו" גדול.
- המדריך לחיים בכפר. רק אלטמן היה יכול ליצור סרט כה קליל ואופטימי על הציפייה למוות.
- הדליה השחורה. דה פלמה ממשיך לחדש ולהפתיע, גם כשאף אחד לא ממש שם לב. כתבתי עליו כאן.
- תזיזו ת'רגליים. ממציא את עצמו מחדש בכל סצנה שנייה, פסיפס פוסטמודרני על גבול האקספרימנטלי. עם פינגווינים.
- קליק. שילוב מופלא בין דרמה עוכרת שלווה לקומדיה נטולת צחוקים. אלו חיים נפלאים של שנות האלפיים. כתבתי עליו כאן, בעיקר בתגובות.
- ספר שחור. נו, זה ורהובן. ביקורת שכתבתי לעכבר העיר כאן.
- בריק. אני סאקר לפילם נואר ובריק סיפק את הסחורה and then some.
- ערוץ זי: אובססיה נפלאה. אחד מסרטי הסינפיליה הגדולים שראיתי.
- גריזלי מן. ראיתי אותו בתחילת ינואר והוא נשאר איתי מאז. הקולנוע הדוקומנטרי במיטבו.
ושניים לשנה הבאה: מארי אנטואנט ו-The Host.
כדאי לראות שוב לפני שאחליט סופית: מדעי החלום, העולם החדש.
השורה השנייה: הוסטל, השתולים, ארוחת בוקר על פלוטו, לילה טוב ובהצלחה, מחבואים, סוריאנה, שלום לנוקמת, The Death of Mr. Lazarescu.
פה ושם: החצי הראשון של שורטבאס, השליש האמצעי של דז'ה וו, ההתחלה של קזינו רויאל.
אובר-רייטד: מיס סאנשיין הקטנה, הר ברוקבק, תודה שעישנתם, הילדים של מחר, טיסה 93, ילדים קטנים, לחזור.
5 תגובות
קטגוריות: כללי,רשימות,שנות האלפיים
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת remotb
התגובה נכתבה ביום יום שני, 1 ינואר, 2007 בשעה 15:28
"פסיפס פוסטמודרני על גבול האקספרימנטלי. עם פינגווינים."
הגדרה נהדרת. הייתי אולי מוסיף עוד איזה נקודה או שתיים לפני ה"עם פינגווינים".
אבל היית צריך להרוס עם "קליק"? צפיתי בו פעמיים: פעם ראשונה לפני שקראתי עליו, ופעם שנייה אחרי שקראתי תשבוחות רבות, כדי לראות אולי פספסתי משהו, ועדיין, הסרט נשאר ריק וטיפשי ורשלני מאוד.
תגובה מאת דניאל פאיקוב
התגובה נכתבה ביום יום שני, 1 ינואר, 2007 בשעה 15:28
אולי צפיתי ב"קליק" ברגע של חולשה, אבל חשבתי שהוא קלע בדיוק למטרה. שכחתי לשים לינק לדיון קצת חד-צדדי שניהלתי לגבי המשמעויות שלו. הוספתי אותו עכשיו לפוסט, והנה הוא שוב.
תגובה מאת ארמדילו
התגובה נכתבה ביום יום שני, 1 ינואר, 2007 בשעה 15:28
לא רציתי להפוך את הדיון לחד-צדדי, אבל כן קיוויתי להשקיע ולצפות בסרט פעם נוספת לפני שאני עונה, ומאז לא מצאתי זמן. אני עוד אשוב.
שליחת פינג מאת העדשה האדישה » שניים לדרך
התגובה נכתבה ביום יום שני, 1 ינואר, 2007 בשעה 15:28
[...] שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר אונליין: המלך האחרון של סקוטלנד המאכזב, והדליה השחורה המופתי. כתבתי בעבר על הדליה השחורה כאן וגם ברשימת עשרת הסרטים הטובים של השנה האחרונה כאן. [...]
שליחת פינג מאת העדשה האדישה » מה, זהו?
התגובה נכתבה ביום יום שני, 1 ינואר, 2007 בשעה 15:28
[...] לפני שנה סיכמתי את שנת 2006. הייתה שנה לא משהו. שנת 2007, שהסתיימה אתמול, גם היא לא הייתה משהו. נתבקשתי [...]