העדשה האדישה

עשה זאת בעצמך: Idiocracy

נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום חמישי, 15 פברואר 2007 בשעה 17:40

סרטו הסאטירי של מייק ג'אדג' Idiocracy הוא טוב ורע, חכם ודבילי, מרתק ובלתי צפי. הסרט חושף את החברה האמריקאית (והייתי מוסיף: העולמית) כמטומטמת, שטחית, עצלנית, זולה, תרבות שאוכלת את עצמה וצוחקת כל הדרך אל האבדון. אין בזה שום דבר חדש. הסרט אומר דברים שנאמרו אינספור פעמים לפני, ולא מוסיף יותר מדי. מה שמיוחד בו היא הבוטות שבה הדברים נאמרים. הייתי משווה אותו למיס סאנשיין הקטנה (עליו כתבתי בעבר), והשניים אפילו חולקים את אותו הצלם, טים סורסטדט. אבל בעוד מיס סאנשיין משתדל בכל כוחו להוציא את עצמו מהעדר, לעמוד מבחוץ ולצחוק על הטיפשים, Idiocracy מצטרף אל ההמון בחדווה רבה. הסרט גס, דוחה ומטומטם. אין דרך נקייה וחד משמעית להפריד בין היצירה הסאטירית למושא שלה.

הגישה של ג'אדג' מזכירה לי את סרטיו של פרנק טשלין (עליו כתבתי כאן), מגדולי הסאטיריקנים ההוליוודיים של שנות החמישים והשישים, ואת האלמנט החמישי, הסרט הכי טשלין-י של השנים האחרונות. Idiocracy, כמו האלמנט, מציג עתיד דיסטופי שמאופיין בקיטש, בטעם רע, בבידור מפגר. אולי לא במקרה, בשני הסרטים נשיא ארה"ב מוצג ככושי גדול ושרירי. להלן עוד כמה סרטים איתם מתכתב Idiocracy לעניות דעתי.

דיסטופיות של שנות השמונים

דוגמאות: מקס הזועם, הבריחה מניו יורק
למה: עתיד אלים, דמויות בהמיות, ספורט קיצוני

קומדיות frat-boys בסגנון טוד פיליפס
דוגמאות: רוד טריפ, מועדון החברים
למה: גבריות אינפנטילית, אובססיה עם סקס, הומור פיפי-קקי

סאטירות "מהפכניות" של שנות השישים

דוגמאות: הנוער לשלטון
למה: סטלנים וילדים בבית הלבן

וכמובן פיוצ'רמה ומסע הכזבים של ביל וטד, שתי יצירות בהן סלאקרים אמריקאים מוצאים את עצמם בעולם עתידני ביזארי.

      0 תגובות

      קטגוריות: כללי,סאטירה,עשה זאת בעצמך,קומדיה,שנות האלפיים

אין תגובות

תגובה מאת Nimrod's Son

התגובה נכתבה ביום יום חמישי, 15 פברואר, 2007 בשעה 17:40

טשלין-י?

תגובה מאת remotb

התגובה נכתבה ביום יום חמישי, 15 פברואר, 2007 בשעה 17:40

אני בדיוק כותב ביקורת לסרט הזה. :-)
ואני מסכים בעיקר עם המשפט הפותח של הביקורת ("רע וטוב, חכם….").
ועם זאת, אני די משוכנע שהוא יותר רע מטוב, כי רעיון טוב זקוק לביצוע טוב, על אחת כמה וכמה אם עשו את זה עשרות פעמים לפניו.

תגובה מאת דניאל פאיקוב

התגובה נכתבה ביום יום חמישי, 15 פברואר, 2007 בשעה 17:40

זה לא שהביצוע לא טוב, למרות שהוא גם לא טוב. הבעיה היא שג'אדג' לא הלביש את הרעיונות שלו על מבנה דרמטי שמתאים להם. למעשה אין מבנה דרמטי אלא אוסף של הגיגים. כל הרעיונות באים בתחילת הסרט, ולא נשאר שום דבר להמשך. גם בסרטו הקודם, "מהומה במשרד" (Office Space) הייתה תופעה דומה – החצי הראשון היה מבריק, ואז נגמרו הרעיונות.

תגובה מאת remotb

התגובה נכתבה ביום יום חמישי, 15 פברואר, 2007 בשעה 17:40

אני חושב שבעיה של הסרטים שלו הם לא רעיונות נגמרים אלא בעיה יותר אקוטית שנובעת מחוסר יכולת אמיתית. מ יכמוני יודע שרעיונות טובים הם לא הכרח לסרט טוב. החוכמה כיור קולנועי היא לתת לכל בעל תפקיד את הכבוד הראוי לו, וכך, התסריטאי המקצועי הוא זה שמלביש את הרעיון לכלל תסריט(כמובן, באמצע עוד יש שלב הסיפור), הצלם הוא זה שאחראי על הצילום והעורך על העריכה. בעוד יש נטייה להתייחס בכבוד(מסוים) לצלם ולעורך, הרי הרבה בימאים, מתוקף היותם בעלי הרעיון ובעלי ידע בכתיבה, חושבים שהם יכולים להיות גם תסריטאים, וכאן הם בעצם מפספסים את הסרט של עצמם….
אם תרצה עוד, יש עוד… :-)

תגובה מאת remotb

התגובה נכתבה ביום יום חמישי, 15 פברואר, 2007 בשעה 17:40

לגבי התגובה האחרונה שלי – אני מתנצל על המקלדת הבעייתית.
"שבעיה=שהבעיה"
"מ יכמוני" = " מי כמוני"
"כיור" = "כיוצר"

כתיבת תגובה

XHTML: באפשרותך להשתמש בתגים אלה ‏:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

תגובות אחרונות