Kiss the Rain
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 16 ספטמבר 2007 בשעה 15:29
כשעוסקים בפילמוגרפיה של הבמאי הנשכח פרנסיס פורד קופולה, נהוג בדרך כלל להתחיל מהסנדק, סרטו מ-1972. הדקדקנים יציינו גם את התסריט זוכה האוסקר שלו לפאטון, שעלה לאקרנים שנתיים קודם לכן. מה עשה קופולה לפני גיל שלושים? תוכלו למצוא בעיקר אזכורים מעורפלים לעבודתו עבור מפיק הטראש המיתולוגי רוג'ר קורמן, ואולי גם לדמנטיה 13, סרטם היחיד של קופולה-קורמן שזמין כעת לצפייה ביתית. למעשה, הסנדק היה סרטו השישי במספר של קופולה כבמאי, התשיעי במספר אם מחשיבים את הסרטים עבורם ביים סצנות בודדות בלבד.
לאורך שנות השישים, היה אחראי קופולה על שתי יצירות חשובות. Finian's Rainbow, המחזמר הנפוח בכיכובו של פרד אסטר אותו ביים עבור אולפני וורנר, הוא לא, עד כמה שידוע לי, אחד מהם. שני הסרטים הם You're a Big Boy Now, מעין גרסה משודרגת של הבוגר שהושלמה שנה תמימה לפניו, ואנשי הגשם, סרט מסע דל תקציב שהיה בן דוד מרוחק (ונשי) של אדם בעקבות גורלו.
עקרת בית מאפסטייט ניו יורק לוקחת סטיישן ווגון ויוצאת לדרך. היא משועממת, היא תקועה בנישואים חסרי עתיד, היא בהריון עם ילד שהיא לא ממש רוצה לגדל. היא נכנסת לרכב ונוסעת מערבה, בלי יעד מוגדר מראש. במהלך מסעה היא פוגשת שחקן פוטבול פגוע מוחין (ג'יימס קאן) ושוטר פגוע רגשית (רוברט דובאל). אחד מהם יהווה עבורה תחליף בן, השני תחליף בעל. No matter where you go, there you are.
את עקרת הבית, נטלי, מגלמת שירלי נייט, שחקנית נשכחת שהייתה מועמדת פעמיים לפרס האוסקר בתחילת שנות השישים. תפקידה החשוב האחרון היה בהכי טוב שיש, בו שיחקה את אמה של הלן האנט. באנשי הגשם המשחק שלה הוא ללא דופי, ושל קאן, ושל דובאל. אבל הסרט חוטא במודעות עצמית גסה מדי. הסגנון משוחרר, ספונטני, כמו-מאולתר, אבל התוכן רחוק מזה. המסלול של נטלי הוא סכימטי, דטרמיניסטי, גורלה מוכתב מראש. בצירוף עם הצילומים היומרניים של ביל באטלר (מלתעות), הסרט מקבל נופך מתנשא. אנשי הגשם הוא בעל ערך היסטורי רב – סרטים מודרניים השואפים לאסתטיקה של סיקסטיז-סבנטיז מחקים אותו ולעיתים רק אותו – אך ערך אמנותי מועט. המסע של קופולה נגמר בדד אנד.
0 תגובות
קטגוריות: במאי,דרמה,כללי,ניו הוליווד,שנות השבעים,שנות השישים
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
תגובה מאת א"ש
התגובה נכתבה ביום יום ראשון, 16 ספטמבר, 2007 בשעה 15:29
יש סיפור ששמעתי – ואשמח אם מישהו יוכל לאשר או לתקן אותו – על מנחם גולן, בתקופה שהוא עבד אצל רוג'ר קורמן, שבמהלך הפסקת האוכל הציע לקורמן תסריט שלו. קורמן אמנם הראה התעניינות, אבל בחור צעיר נוסף שהקשיב לשיחה קפץ על המציאה והציע לקורמן תסריט משלו. קורמן החליט שהוא יקרא את שני התסריטים ויבחר את הטוב מהשניים.
במהלך כל הלילה מנחם גולן שמע תקתוקי מכונת כתיבה מהחדר של הבחור השני, שלמעשה לא היה לו כלל תסריט מוכן אבל הוא הספיק לכתוב אחד עד הבוקר. למחרת קורמן בחר את התסריט של הבחור השני שהיה כנראה על זוועתון טראשי כלשהו ולימים נודע הבחור כפרנסיס פורד קופולה.