נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום רביעי, 31 אוקטובר 2007 בשעה 15:12
שוב אין זמן לכתיבת פוסטים. תקשיבו במקום לרמיקס שובר הלב של קיד קואלה לשיר קטן מתוך סרט אלמוני. קואלה השמיע ביצוע דומה במסגרת הופעתו בקומפורט 13 בחודש יוני השנה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
קטגוריות: כללי,לא קולנוע,מוזיקה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שני, 29 אוקטובר 2007 בשעה 11:37
קטגוריות: כללי,רשימת צפייה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 28 אוקטובר 2007 בשעה 13:38
סימנים של כבוד הוא אחד הסרטים החדשים הטובים שראיתי לאחרונה. להלן הביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר.
קטגוריות: דרמה,כללי,מתח,עכבר העיר,שנות האלפיים
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 21 אוקטובר 2007 בשעה 14:19
קטגוריות: כללי,רשימת צפייה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 21 אוקטובר 2007 בשעה 14:09
תקראו להנאתכם את גיבוב השטויות שכתבתי לאוזן השלישית על Lucky You וסרטי הימורים. הצפייה ב-Lucky You היא בגדר רשות בלבד.
קטגוריות: האוזן השלישית,כללי
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 14 אוקטובר 2007 בשעה 13:49
קטגוריות: כללי,רשימת צפייה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שלישי, 9 אוקטובר 2007 בשעה 13:02
שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר: מבוקש הנחמד אך מפוספס ותפוס ת'גלים העתיק.
קטגוריות: כללי,מתח,סאטירה,עכבר העיר,קומדיה,שנות האלפיים
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שלישי, 9 אוקטובר 2007 בשעה 4:09
ספטמבר 2005. אני בלונדון, במועדון הפאבריק. ג'אזי ג'ף מופיע באחת הרחבות האחרות, אבל הוא לא ממש מעניין אותי. אני יושב על ספה מחוץ לחדר הדראם אנד בייס. אנה מתעלמת מהווליום מחריש האוזניים וישנה לידי. בפנים מתקלט הייפ, או דילינג'ה, או גרובריידר. אני כבר לא זוכר. בריטית רנדומלית מתישבת מולי וממלמלת משהו. "אקסקיוז מי?", אני ממלמל חזרה. "Have you got any pills?", היא תוהה. "Fresh out", אני משיב לה, וחוזר לרחבה.
קטגוריות: כולל וידאו,כללי,מוזיקה,קולנוע אירופאי,שנות האלפיים
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 7 אוקטובר 2007 בשעה 11:41
קטגוריות: כללי,רשימת צפייה
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום שבת, 6 אוקטובר 2007 בשעה 20:55
האגדה מספרת שבמהלך ההכנות לקראת הסנדק, הוריו של מרטין סקורסזה שימשו כיועצים בלתי רשמיים להפקה. קתרין סקורסזה, אמו של מרטין, היא זאת שהציעה לפרנסיס פורד קופולה ללהק את השחקן האיטלקי-אמריקאי הנשכח ריצ'רד קונטה לתפקיד הסנדק עצמו, דון ויטו קורליאונה. קונטה היה אכן מועמד לתפקיד בשלבים המוקדמים של ההפקה, אך כאשר הספר הפך לרב-מכר והסרט הפך מבי-מובי מהולל לאפוס רב תקציב, מרלון ברנדו נבחר לתפקיד הראשי וקונטה הודח למשני. לבסוף הוא גילם את דון אמיליו בארזיני, הסנדק של אחת המשפחות המתחרות.
אבל כל זה היה ב-1972. שניים וחצי עשורים לפני, קונטה היה כוכב עולה בהוליווד, עם תפקידים בכמה מהסרטים הכי נחשבים של אמצע-סוף שנות הארבעים. בשנת 1949 בלבד, קונטה כיכב בארבעה סרטים שונים, שניים מהם חשובים: Thieves' Highway של ג'ולס דאסין, ו-House of Strangers של ג'וזף מנקייביץ. שניהם מרשימים מאוד גם היום, אבל House of Strangers מעניין במיוחד בגלל הדיאלוג המורכב שהוא מנהל עם הסנדק, סופראנוס וכל יצירה אחרת המבקשת לתאר את החוויה האיטלקית-אמריקאית. במילים פשוטות, זהו הסנדק בלי כל הקטע של המאפיה.
שנתיים קודם לכן, ב-1947, הוליווד גילתה (כמו שציינתי כאן) את היהודים ושאר קבוצות המיעוטים מהן התעלמה במשך מספר עשורים. ב-1949 הגיעה שעתם של האיטלקים. הגיעה, ועוד איך. כל האלמנטים שהיו כה חדשניים בהסנדק ונשארו כה פוטנטיים בסופראנוס נמצאים כבר ב-House of Strangers בצורה גולמית אך מגובשת. כמו בהסנדק, משפחה עם ארבעה בנים. כמו בהסנדק, קונפליקט עם בן שמביא הביתה אישה שאינה איטלקיה. כמו בהסנדק, ערכי העולם הישן מול עסקים של העולם החדש, אב נגד בן, אח נגד אח, נקמות דם אינסופיות.
אם בהסנדק הפוקוס עובר מוויטו הזקן למייקל הצעיר, ב-House of Strangers המגמה היא הפוכה. קונטה הוא המייקל קורליאונה כאן, הגיבור הנומינלי של הסרט. אך הדמות המרתקת היא דווקא זאת של אבי המשפחה, אותו מגלם אדוארד ג'י רובינסון. שימו לב למונולוג הבא מתוך House of Strangers ואז תשוו אותה לסצנת הפתיחה המיתולוגית מתוך הסנדק.
קטגוריות: דרמה,כולל וידאו,כללי,פילם נואר,קלאסי,שנות הארבעים