The Namesake
נכתב על-ידי דניאל פאיקוב ביום יום ראשון, 11 אפריל 2010 בשעה 15:03
מי אתה, דון דרייפר? הפרק החמישי בסדרה שואל את השאלה הזו באופן מפורש. וגם מציע תשובה חלקית – דון דרייפר הוא, קודם כל, לא "דון דרייפר". שמו של דון הוא שם מומצא, או מושאל, או גנוב. שם של אדם – בעולם של מד מן וגם בעולם שלנו – מעיד על זהות, אופי, יכולות, כישורים. כל אלה, במקרה של דון, מוטלים כעת בספק. שמו של בן אדם אינו סתם כותרת שרירותית. שמו של בן אדם הוא גם שמם של הוריו או ילדיו, וגם שמו של העסק שהוא מקים ומוריש לילדיו, או שאבותיו הקימו והורישו לו. משרד הפרסום "סטרלינג קופר" קיבל את שמו משני המייסדים שלו (ברט קופר ואביו של רוג'ר סטרלינג), וכך גם בתי העסק האחרים לאורך הסדרה, כגון חנות הכלבו "מנקן" (אביה של רייצ'ל מנקן) ורשת בתי המלון "הילטון" (קונרד הילטון). השם מתחיל להתקיים ומקבל את הערך שלו עוד לפני שהאדם נולד, וממשיך לחיות לאחר שהאדם מת. השם הוא נכס סימבולי.
הפרק הרביעי והחמישי בונים את הקשר בין דמויותיהם של פיט קמפבל ודון דרייפר. הנושא המקשר ביניהם הוא נושא השם. שמו של דון אינו שמו האמיתי, וגם לא שמו של פיט. השם "קמפבל" הוא של אביו, ודווקא שמה של אמו – דייקמן – הוא השם בעל החשיבות העיקרית. כאשר אביו של פיט מסרב לתת לו סכום כסף בתואנה שהוא "נתן לו את הכל, נתן לו את שמו", זה נשמע כמו בדיחה גרועה. כמה דקות מאוחר יותר, מתברר ששמו של פיט הוא הנכס הגדול ביותר שלו. כאשר הוא עומד בסכנת פיטורים, הוא ניצל לא בגלל כישוריו אלא בגלל השתייכותה של משפחת אמו לחברה הגבוהה.
בזמן שפיט שואב את כוחו מהשם שלו, דון מקדם את עצמו באמצעות בריחה משמו. שמו של פיט הוא בעל שווי שוק גבוה, למעשה יותר גבוה מיכולותיו המקצועיות. שמו האמיתי של דון (דיק ויטמן) הוא שם בעל שווי שוק מיקרוסקופי – ואפילו שלילי – שם של מעמד סוציו-אקונומי נמוך, של חיים קטנים בעיירה קטנה. כדי להצליח בניו יורק, דון נאלץ להשתמש בשכל שלו, לא בשמו. אבל השכל אינו מספיק – הקפיצה מהמעמד הנמוך אל המעמד הגבוה היא גדולה מדי. לכן דון מוצא לעצמו שם חדש, זהות חדשה, חיים חדשים, ללא הקונוטציות השליליות של שמו המקורי. וגם מעמד חדש, מעמד הביניים. רק באמצעות השקר הזה, דון יכול להשתחרר מכבלי העבר ולעלות בסולם החברתי על בסיס השכל שלו בלבד.
0 תגובות
- שלח אל
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg
אין תגובות.