העדשה האדישה

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: חלומה של קסנדרה, מותחן בינוני ומטה מאת וודי אלן.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר: סקס והעיר הגדולה הדבילי והמאכזב.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: לפני שהשטן ידע, מותחן הייסט סלאש מלודרמה משפחתית משובחת.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: סוד של קלוד מילר, סרט שואה קליל וחביב.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: מלחמתו של צ'רלי וילסון. מפוספס אבל מעביר את הזמן בכיף רב.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: הלילה הוא שלנו. אני אמנם בדעת מיעוט כמעט חסרת תקדים, אבל לדעתי זוהי דרמת מתח יוצאת מן הכלל.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: לארס והבחורה האמיתית. חמוד מדי, מתאמץ מדי, לא משכנע מספיק. אבל שחקני המשנה מצוינים.

ביקורת חדשה באתר של עכבר העיר. אמריקן גנגסטר - ארוך ומייגע, אבל עם ציצים.

רחובות מושחתים הוא סרט אנכרוניסטי, מיושן, לא רלבנטי. והוא הכי קרוב שהקולנוע של שנות האלפיים התקרב עד כה לפסגות של הסנדק. לפני יציאתו בסוף שנת 2000, הסרט הספיק להירקב על המדף כשנה, וגם לזכות לגרסת אולפן שנערכה בניגוד להוראות הבמאי. גרסה זו יצאה למסכים, נכשלה כישלון טוטאלי ונעלמה אל תהום הדי.וי.די. בשנים שעברו מאז, שלושת כוכבי הסרט - מארק וולברג, חואקין פיניקס, שרליז תרון - הפכו משמות מבטיחים לכוכבים לא קטנים, ורחובות מושחתים קיבל, כמו ג'ימי סטוארט לפניו, הזדמנות נוספת. באיחור של חצי עשור, גרסת הבמאי יצאה לדי.וי.די., ואם בגרסתו הראשונה רחובות מושחתים הוא סרט בעל פוטנציאל לא לגמרי ממומש, בגרסתו השנייה זוהי יצירת מופת. יצירת מופת של קולנוע קטן, מורכב, ספציפי בתחושת הזמן והמקום, מודע חברתית, במיטב המסורת של שנות השבעים. יצירת מופת פסיכולוגית וסוציולוגית על משמעותם של מושגים כמו משפחה, בית והצלחה. אבל בעיקר זוהי יצירת מופת של טון וקצב, של אור וצבע וסאונד.

שימו לב לקטע הבא, לשילוב בין המיקרו למקרו, בין הפגנות רגש מוחצנות לרגעים קטנים ואינטימיים. שימו לב בעיקר לצילומים של האריס סווידס, רגע לפני אלפנט, לידה וזודיאק.

סרטו החדש של הבמאי ג'יימס גריי, We Own the Night, שוב עם מרק וולברג וחואקין פיניקס, יצא למסכים בארה"ב באמצע אוקטובר.

סימנים של כבוד הוא אחד הסרטים החדשים הטובים שראיתי לאחרונה. להלן הביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר.