העדשה האדישה

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: בנקוק מסוכנת, מותחן פעולה עלוב וחובבני.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: הונאה, מותחן אירוטי בלי מתח ועם מעט מדי אירוטיקה.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: משחקי שעשוע, רימייק אמריקאי סתמי למותחן אירופאי סתמי.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: חלומה של קסנדרה, מותחן בינוני ומטה מאת וודי אלן.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: ביום שזה יקרה, מותחן אימה אפקטיבי.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: הלילה הוא שלנו. אני אמנם בדעת מיעוט כמעט חסרת תקדים, אבל לדעתי זוהי דרמת מתח יוצאת מן הכלל.

ביקורת חדשה באתר של עכבר העיר. אמריקן גנגסטר – ארוך ומייגע, אבל עם ציצים.

רחובות מושחתים הוא סרט אנכרוניסטי, מיושן, לא רלבנטי. והוא הכי קרוב שהקולנוע של שנות האלפיים התקרב עד כה לפסגות של הסנדק. לפני יציאתו בסוף שנת 2000, הסרט הספיק להירקב על המדף כשנה, וגם לזכות לגרסת אולפן שנערכה בניגוד להוראות הבמאי. גרסה זו יצאה למסכים, נכשלה כישלון טוטאלי ונעלמה אל תהום הדי.וי.די. בשנים שעברו מאז, שלושת כוכבי הסרט – מארק וולברג, חואקין פיניקס, שרליז תרון – הפכו משמות מבטיחים לכוכבים לא קטנים, ורחובות מושחתים קיבל, כמו ג'ימי סטוארט לפניו, הזדמנות נוספת. באיחור של חצי עשור, גרסת הבמאי יצאה לדי.וי.די., ואם בגרסתו הראשונה רחובות מושחתים הוא סרט בעל פוטנציאל לא לגמרי ממומש, בגרסתו השנייה זוהי יצירת מופת. יצירת מופת של קולנוע קטן, מורכב, ספציפי בתחושת הזמן והמקום, מודע חברתית, במיטב המסורת של שנות השבעים. יצירת מופת פסיכולוגית וסוציולוגית על משמעותם של מושגים כמו משפחה, בית והצלחה. אבל בעיקר זוהי יצירת מופת של טון וקצב, של אור וצבע וסאונד.

שימו לב לקטע הבא, לשילוב בין המיקרו למקרו, בין הפגנות רגש מוחצנות לרגעים קטנים ואינטימיים. שימו לב בעיקר לצילומים של האריס סווידס, רגע לפני אלפנט, לידה וזודיאק.

סרטו החדש של הבמאי ג'יימס גריי, We Own the Night, שוב עם מרק וולברג וחואקין פיניקס, יצא למסכים בארה"ב באמצע אוקטובר.

סימנים של כבוד הוא אחד הסרטים החדשים הטובים שראיתי לאחרונה. להלן הביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר.

שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר: מבוקש הנחמד אך מפוספס ותפוס ת'גלים העתיק.