שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר אונליין – השליחים ואהבה בתפריט הבינוניים ומטה – ועוד אחת באתר של האוזן השלישית ל-The Lookout, אחד הסרטים הטובים של השנה.

ריוהיי קיטאמורה הוא דמות קאלט ידועה ברוב העולם התרבותי. חוץ מישראל. הבמאי היפני, מעין גרסה צעירה יותר של טאקשי מיקה, היה אחראי עד כה על שבעה סרטים באורך מלא, כאשר את רוב המוניטין שלו הוא חייב לשניים מתוכם: Versus משנת 2000, ו-Azumi משנת 2003. את הסרט המאוחר יותר – דרמת אקשן על נערה סמוראית בעלת חצאית מאוד, מאוד קצרה – ראיתי לפני כשנה. התרשמתי מאלמנטים מסוימים, התאכזבתי מהמכלול וכעת אני זוכר אותו בקווים כלליים בלבד.

השבוע השלמתי גם את Versus, סרט מוקדם ודל תקציב של קיטאמורה. קומדיית ספלאטר-אמנויות-לחימה זו מתארת גנגסטרים יפניים נלחמים בצבא של חיים-מתים ביער קסום. שם המשחק הוא אקססיביות. יש כאן המון אקשן, המון אלימות, המון פעלולי צילום ועריכה, ובעיקר המון הומור ומאגניבות, או לפחות ניסיונות לייצר אותם. הסגנון נלקח מקומדיות האימה המוקדמות של סם ריימי, מסרטי הגנגסטרים ההיפראקטיביים של גאי ריצ'י, ומהצירוף בין מיסתיקה-מכות-יריות-מעילי-עור של מטריקס. אבל הכמות באה על חשבון איכות. האקשן קומפטנטי אך לא מלהיב, ההומור דבילי אך לא מצחיק, והסרט כה מונוטוני שהוא ממצה את עצמו הרבה לפני סיומו. שטחיות היא כמובן אלמנט מובן ומבורך בסרטי אקשן, אך הדחייה הקיצונית של קיטאמורה של כל איפיון דמויות או רגש בר זיהוי יוצרת סרט אטום ולא מעניין.

ניתן למצוא ב-YouTube מספר טריילרים אבל כדי לקבל את האפקט המלא כדאי לצפות בקטע הבא שנשלף מהסרט ללא עריכה נוספת. אמנם הסצנה היא מסוף הסרט, אך אין חשש לספוילרים. זה לא כאילו שיש בו עלילה.

Click here to view the embedded video.