העדשה האדישה

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר: סקס והעיר הגדולה הדבילי והמאכזב.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: מלחמתו של צ'רלי וילסון. מפוספס אבל מעביר את הזמן בכיף רב.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: לארס והבחורה האמיתית. חמוד מדי, מתאמץ מדי, לא משכנע מספיק. אבל שחקני המשנה מצוינים.

ביקורת שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין: הקומדיה הרומנטית אף פעם לא אהיה שלך, עם מישל פייפר ופול ראד. סרט מפתיע, חכם, מומלץ. אפילו מצחיק.

שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר: מבוקש הנחמד אך מפוספס ותפוס ת'גלים העתיק.

שתי ביקורות שכתבתי לעכבר העיר אונליין: עניין של שם והחוק על פי ג'ורג'יה.

שתי ביקורות חדשות באתר של עכבר העיר: המלכה המאכזב ואושן 13 המיותר.

רבי אברהם במערב הפרוע, סרטו של רוברט אולדריץ' מ–1979, פועל במספר ז'אנרים במקביל. זוהי קומדיה אתנית, קומדיית "זר בארץ זרה" (fish out of water), סרט מסע, סרט חברים (buddy movie), מערבון. מיזוג הז'אנרים הבלי שגרתי מוכתב על ידי שתי הדמויות הראשיות, רב פולני שמהגר לארה"ב בתקופת המערב הפרוע וקאובוי/פושע מקומי במסורת האנטי-מערבונים של שנות השישים והשבעים. הפגישה בין שתי הדמויות יוצרת קונפליקט בין שתי התרבויות שהם מייצגים (מזרח ומערב, אירופה וארה"ב, יהדות ונצרות/אתאיזם) ומספקת בסיס גם למרכיב הקומי וגם לדרמטי של הסרט.

למעשה, למרות הקונספט הדבילי במתכוון שהיה מתאים יותר לקומדיה קלילה, הסרט פונה לכיוון דרמטי יותר. לאורך הסרט, ובעיקר בסצנות המוקדמות, הבמאי רוברט אולדריץ' מנטרל את הקומדיה באמצעות הגזמות, ברוטאליות, אלימות פיזית ונפשית קיצונית יותר מהצפוי. אולדריץ' השתמש בטקטיקה דומה בסרטו הקודם, The Choirboys מ–1977, שם הפעיל אותה לצרכי ביקורת חברתית. ברבי אברהם ניטרול הקומדיה מעמיק את הדרמה, יוצר תגובה רגשית חזקה ומורכבת יותר. במקום להפוך את רבי אברהם למושא לגלוג, גישה חריגה זו יוצרת הזדהות רבה יותר עם הדמות.

כוכב הסרט, ג'ין ויילדר, היה באותה תקופה שחקן של פארסות נמוכות כגון סרטיו של מל ברוקס. ברבי אברהם, המשחק שלו עדיין מוחצן ותיאטרלי, אך הוא מגלה רבדים בלתי צפויים. דמותו של אברהם מתחילה את הסרט כלא-יוצלח סטנדרטי. הוא נאיבי, לא פופולרי בקהילה שלו, לא גדול בתורה. אבל במהלך הסרט ובעקבות הקונפליקט עם החברה המארחת, מגלה רבי אברהם עמוד שדרה מוסרי שהופך אותו לדמות חזקה, מעוררת הזדהות, כמעט הרואית. היהדות מוצגת לא כגורם חונק ומגביל אלא משחרר. בניגוד לדמויות האחרות, המתקיימות בוואקום מוסרי, הדת היהודית מעניקה צורה ומשמעות לחייו של אברהם, וגם מאפשרת לו את החופש להיות מושפע מהתרבות האמריקאית (והאינדיאנית, והאיימיש). זהו לא שוטה קדוש דמוי פורסט גאמפ, אלא דמות מורכבת ואנושית במידה מפתיעה.

האמונה ביכולת של נציגי תרבויות בעלות ערכים מנוגדים לתקשר אחד עם השני, ללמוד אחד מהשני, לסייע אחד לשני, מוצגת בצורה רגישה ומשכנעת. אולדריץ' הוא במאי ציניקן, אך לא יצר הפעם סרט ציני. הציניות מקבלת ביטוי אך מוצגת בקונטקסט רחב יותר, בתור קונטרפונקט לנקודת המבט ההומניסטית של הסרט.

בלייק אדוארדס וג'ולי אנדרוז הם אחד הזוגות הוותיקים בהוליווד. השניים נפגשו באמצע שנות השישים, כאשר הקריירות של שניהם היו בשיאן. אדוארדס רכב על הצלחתם של ארוחת בוקר בטיפאני ושני הסרטים הראשונים בסדרת הפנתר הוורוד. אנדרוז הייתה אחת הכוכבות גדולות בעולם, לאחר שכיכבה במארי פופינס (1964) וצלילי המוזיקה (1965), הסרט הכי קופתי של העשור. שנים ספורות לאחר מכן, אדוארדס הוציא תחת ידיו ארבעה כשלונות ברצף ונאלץ לחזור לסרטי הפנתר הוורוד כמעט בניגוד לרצונו, רק כדי לשרוד. אנדרוז הפכה משחקנית מבוקשת לפרסונה נון גרטה במהירות כמעט חסרת תקדים - לאורך שנות השבעים והשמונים היא הופיעה על המסך הגדול לעיתים נדירות בלבד, כמעט תמיד בסרטיו של בעלה.

בין לבין היו שני סרטים, שהפכו בכוחות משותפים את אנדרוז מהבטחה גדולה לאכזבה גדולה. אחד מהם היה Star של רוברט וייז (1968), שביים את אנדרוז גם בצלילי המוזיקה. אם הלהיט הקודם עלה בזמנו שמונה מיליון דולר והכניס 160, Star עלה פי שניים והחזיר רק שליש מתקציבו, אחד חלקי ארבעים מההכנסות של צלילי המוזיקה.

באותה שנה החלו צילומיו של Darling Lili, שיתוף הפעולה הראשון (מתוך שמונה) בין אנדרוז ככוכבת ואדוארדס כבמאי-תסריטאי. הסרט יצא ב-1970 והיה גם הוא לכשלון מהדהד - תקציב של 25 מיליון, הכנסות של חמישה. הוא היה אחד האחרונים, אם לא האחרון, של המיוזקלים האפיים של שנות השישים. מחזמר קומי-רומנטי ארוך, נפוח, עם סצנות קרב רחבות היקף (זמן ההתרחשות הוא מלחמת העולם הראשונה), ובכיכובם של אנדרוז ורוק האדסון. שני עשורים מאוחר יותר, אדוארדס קיצר את הסרט ב-22 דקות ושינה את הטון מקומדיה קלילה לכיוון דרמטי יותר. גרסה קצרה זו היא היחידה שקיימת כרגע בפורמט די.וי.די., וגם בגרסה זו, הסרט ארוך מדי, עמוס מדי, לא משכנע מספיק, כמו סרט של לוביטש עם יותר תקציב ופחות תובנות אנושיות.

סצנה אחת ראויה לציון היא קטע ובו אנדרוז (המגלמת רקדנית-זמרת) מבצעת נאמבר מפתיע. Darling Lili היה אחד הסרטים הראשונים בהם ניסתה לשנות את התדמית הנקייה שלה, מגמה שנמשכה לאורך עשרים השנים הבאות.

ב-1981, עשה אדוארדס את מהומה בהוליווד, סאטירה הוליוודית אוטוביוגרפית המתארת את תהליך הפקתו של Darling Lili. אנדרוז שוב מופיעה באחד התפקידים הראשיים ותורמת נאמבר מוזיקלי נוסף.

שתי ביקורות באתר של עכבר העיר: סקופ הדבילי של וודי אלן וזודיאק המופתי של דיוויד פינצ'ר.